שתילה :
עם התחלת הלבלוב העונתי הגיע הזמן לשתילה מחודשת של הנימפיאות.
מטרת השתילה המחודשת היא להחליף את המצע עליו צומחת הנימפאה, מאחר והן מדללות מאוד את המזון הזמין במצע במשך תקופת גידולן וגם לספק מקום לגדילת השורשים החדשים. אם לא מחליפים את המצע, הנימפאה "תברח" מהעציץ בעונת הצמיחה הקרובה מאחר ואין לה מספיק מרחב גדילה, או לחילופין, נקבל צמח קטן ועלוב למראה, שיצמיח מעט פרחים קטנים (אם בכלל).
לאחר הוצאת העציץ מהמים*
יש להופכו בזהירות, ולהוציא את הנימפאה על כל בית השורשים שלה
יש לבצע פעולות אלו בעדינות מאחר ולנימפאות יש גבעולים שבירים. לאחר שהוצאנו את הצמח, יש לנקות את שאריות המצע הישן
ולסלק שורשים ישנים ורקובים - שורשי הצמיחה החדשים מתחילים לגדול קרוב לכתר הצמח (הכתר הוא קודקוד הצמיחה - המקום ממנו צומחים העלים והפרחים) וצבעם לבן או לבן-ירקרק, בניגוד לשורשים הישנים שצבעם אפור
גוש הצמח המצולם
הוא למעשה שני צמחים שגדלו צמודים אחד לשני, לכן אני מפריד בניהם
אם קנה השורש ארוך מדי יש לחותכו בעזרת סכין חדה. החיתוך יעשה קרוב לכתר ויש להקפיד לחתוך מספר סנטימטרים לפני אזור צמיחת השורשים החדשים
ניתן לראות בתמונה האחרונה עלה קטן ושורשים חדשים ליד מקום החתך בגוש השורש הישן (הגוש הימיני), זוהי "עין" - ניצן צדדי, שניתן להשתמש בו לריבוי (הסבר בהמשך המאמר).
לאחר ניקוי הצמחים
אפשר לשותלם. לאחר ניקוי סלסילת השתילה
מאצות ושאר לכלוכים, פורסים עליה בד (או ברזנט או שק יוטה, עדיף להשתמש בחומר סינתטי שלא נרקב במים) תפקיד הבד הוא למנוע ממצע השתילה להתפזר במים
ומתחילים למלא במצע שתילה
לצורך השתילה אני משתמש בתערובת שתילה רגילה (של עציצים). את מצע השתילה יש להרטיב ולהספיג היטב במים לפני מילוי העציץ בכדי למנוע כיסי אוויר בעציץ, אם נשארים כיסי אויר, לאחר שמכניסים את העציץ למים הם מתרוממים ומערבלים את המצע במים או שהם עלולים להציף את כל העציץ אל פני המים. תוך כדי מילוי העציץ יש להדק מעט מצע השתילה, כדי למנוע ולהוציא את כיסי האוויר
את מצע השתילה לא ממלאים עד קצה העציץ, אלה משאירים מספר סנטימטרים פנויים
חלל זה ימולא ע"י טוף או חצץ דק בכדי למנוע את התפזרות מצע השתילה במים. לאחר המילוי מניחים את הצמחים על מצע השתילה - לנימפאות ארופאיות יש קנה שורש זוחל, לכן יש שים את הצמח קרוב לשפת העציץ, כשהכתר פונה למרכז העציץ
לנימפאות טרופיות אין קנה שורש זוחל, והשורשים גדלים בצורה רדיאלית (מעגלית - מהמרכז כלפי חוץ) לכן יש לשתול אותן במרכז העציץ. יש להקפיד שכתר הצמח יהיה בגובה שפת העציץ או מעט גבוה יותר (ראה תמונה). מכסים את בית השורשים בטוף או חצץ דק
, ושוב, יש להשגיח לא לכסות את הכתר
אם שתלנו את הצמח נמוך מידי, יש למושכו בעדינות מעלה כדי לחשוף את הכתר
אם הכתר יישאר קבור הוא עלול להירקב, דבר שיגרום לתמותת הצמח.
גוזרים את עודפי הבד
והנימפאה מוכנה לחזור לבריכה
גוזרים את עודפי הבד
את העציץ יש להשקיע בעדינות במים כדי שלא יתהפך
מניסיוני, במידה ושותלים מחדש את הנימפאות מדי שנה, אין צורך לדשן את המצע.
*הצמח המצולם בכתבה זו, היה יכול למעשה להישאר שנה נוספת בעציץ ללא החלפת מצע, מאחר והצמחים השתולים בו הם די קטנים והם לא מילאו את כל נפח העציץ בשורשים. צמח בוגר שיישאר שתול בעציץ זה במשך שנה-שנתיים ללא החלפת מצע, ימלא את כולו בשורשים ויצמיח קני-שורש ארוכים שיגלשו לכל הכיוונים, או שהצמח יתחיל להתנוון. במקרה ומשאירים צמח באותו המצע לשנה נוספת, רצוי לדשן אותו בדשן בשחרור איטי. את הדשן יש לקבור בין שורשי הצמח באופן שיהיה מכוסה במצע לחלוטין ולא ישתחרר למים, מה שעלול לגרום לפריחה של אצות בבריכה ואף עלול להרעיל את הדגים.
ריבוי נימפאות :
נימפאות אירופאיות:
נימפאות אירופאיות מפתחות על קנה השורש שלהם "עיניים", שהם קדקודיי צמיחה חדשים. ניתן לנתק קדקודים אלו (לאחר ופיתחו שורשים), ולשותלם כרגיל
אם הקדקוד קטן, ניתן לחתוך אותו עם קטע קנה-השורש ממנו הוא צומח, אך יש להקפיד להשאיר שורשים בקטע קנה-השורש אותו חותכים
ולשותלו כרגיל. הצמחים הצעירים יגיעו לממדי פריחה כעבור עונת גידול אחת או שתיים (אם הקודקוד גדול ומפותח, יש סיכוי שהוא יצמיח פרחים כבר באותה עונת הגידול). הזמן הטוב ביותר לחלוקת הצמח הוא באביב, עם תחילת הלבלוב.
נימפאות טרופיות:
מחזור הגידול של נימפאות טרופיות (בתנאי הארץ) שונה מזה של האירופאיות. הנימפאות הטרופיות גדלות ופורחות במהלך הקיץ ולקראת סוף עונת הגידול הם מפתחות ריזומים (מעין פקעות עגולות) על שורשיהן, ובסוף עונת הגידול צמח האם מת (נימפאות אלו הן מעין צמחים חד-שנתיים), זנים מסוימים יכולים לשרוד בתנאי החורף בארץ, במיוחד עם הטמפרטורות בחורף לא היו נמוכות מאוד (למשל במישור החוף). מחזור חיים זה התפתח מכיוון שחלק ממיני הנימפאות מגיעים מאזורים שבהם הן גדלים במישורי הצפה המתייבשים כליל בעונת היובש והצמח שורד את העונה היבשה בצורת ריזום הקבור באדמה, עד להצפה השנתית הבאה. ריבוין של נימפאות אלו הוא עניין פשוט מאוד - צמח הגדל היטב, מפתח מספר רב של ריזומים שניתן לשתלן מחדש כל שנה. ריזומים גדולים יותר יגיעו לפריחה מהר יותר. נימפאות טרופיות מסוימות מצמיחות צמחים-תינוקות בחיקי העלים, במקום חיבור הפטוטרת לעלה. ניתן לנתק צמחים אלו (לאחר והצמיחו שורשים), ולשתלן כרגיל. מינים מסוימים של נימפאות טרופיות ניתן גם להרבות מזרעים. בשתי השיטות האחרונות שהוזכרו לוקח זמן רב (מספר שנים) עד שמתקבלים צמחים גדולים מספיק בכדי לפרוח.
ריבוי נימפאות :
נימפאות אירופאיות:
נימפאות אירופאיות מפתחות על קנה השורש שלהם "עיניים", שהם קדקודיי צמיחה חדשים. ניתן לנתק קדקודים אלו (לאחר ופיתחו שורשים), ולשותלם כרגיל
אם הקדקוד קטן, ניתן לחתוך אותו עם קטע קנה-השורש ממנו הוא צומח, אך יש להקפיד להשאיר שורשים בקטע קנה-השורש אותו חותכים (ראה תמונה, ראה תמונה, ראה תמונה) ולשותלו כרגיל. הצמחים הצעירים יגיעו לממדי פריחה כעבור עונת גידול אחת או שתיים (אם הקודקוד גדול ומפותח, יש סיכוי שהוא יצמיח פרחים כבר באותה עונת הגידול). הזמן הטוב ביותר לחלוקת הצמח הוא באביב, עם תחילת הלבלוב.
בהצלחה
נכתב ע"י אופיר תומר, מח' צמחי מים, אקווה-גן.